לפני ימים מספר הלך חמי לעולמו. אבי התקשר אלי כדי להביע את צערו ותנחומיו. בסוף השיחה, שאל אם יש בכוונתנו לפרסם מודעת-אבל באחד העיתונים ואם כן, באיזה מהם. לא לגמרי הבנתי מדוע הוא מתעניין בסוגייה ולרגע אחזה בי חרדה שמא גילו המופלג הופך אותו לבעל עניין, אבל עניתי לקונית את אשר ידעתי: כן, כנראה שנפרסם. לא, אינני יודעת באיזה עיתון נפרסם. סליחה, אבל מה פשר השאלות הללו.
אבי הסביר ואמר שלדעתו כדאי לנו לפרסם מודעת-אבל באותו העיתון בו נהג חמי לעיין מדי יום (במקרה שלנו - "מעריב") . "למה", שאלתי, "הוא הרי כבר לא יזכה לקרוא את המודעה". אבי התעלם מן ההערה הצינית ושטח בפני את ההסבר המאלף לפיו, אם חמי נהג לקרוא "מעריב", סביר להניח שחברים ומכרים שלו קוראים "מעריב" גם כן, ואם נפרסם בעיתון זה, יש סיכוי גדול יותר שאנשים שהכירו אותו יראו את המודעה.
לאחר שסגרתי את הטלפון חשבתי לעצמי, כמה מופלא הדבר. אבא שלי עומד לחגוג בנובמבר הקרוב שמונים ואחד חורפים. אוריינות מחשב אינה הצד החזק שלו, בלשון המעטה (נסו שח-מט או פרטיטה של באך והוא יאכל אתכם בלי מלח). הסיכוי שיראה אי-פעם את הבלוג הזה או כל בלוג אחר, שישתף, יצרוך פידים, יעקב או יצייץ, שואף לאפס. בינינו, אם יצליח להפנים את ההבדל בין אתר אינטרנט לבין מסמך וורד (יש לבטא: vord, עם סימן ה- double-vu), דייני. אבל אבא שלי, קשישא האהוב, הפנים כבר לפני אינספור שנים אינטראקציה חברתית מהי. נקודת המוצא שלו לפיה, לאנשים איתם מנהל אדם קשרים חברתיים עשויים להיות תחומי עניין משותפים, וכי סביר שהם מתעדכנים בענייני היום דרך אותו מקור מידע (ע"ע "מעריב"), מלמדת - the old fashion way - שרשתות חברתיות אינן המצאה טכנולוגית, אלא, פועל יוצא של אינטראקציות חברתיות. גוגל, face-book ושאר טובין, הומצאו על ידי אנשים חכמים שהשכילו לפח פלטפורמות טכנולוגיות עשירות במיוחד כדי לשרת, בסופו של דבר, צורך כה קדום וכל-כך אנושי.
אבי הסביר ואמר שלדעתו כדאי לנו לפרסם מודעת-אבל באותו העיתון בו נהג חמי לעיין מדי יום (במקרה שלנו - "מעריב") . "למה", שאלתי, "הוא הרי כבר לא יזכה לקרוא את המודעה". אבי התעלם מן ההערה הצינית ושטח בפני את ההסבר המאלף לפיו, אם חמי נהג לקרוא "מעריב", סביר להניח שחברים ומכרים שלו קוראים "מעריב" גם כן, ואם נפרסם בעיתון זה, יש סיכוי גדול יותר שאנשים שהכירו אותו יראו את המודעה.
לאחר שסגרתי את הטלפון חשבתי לעצמי, כמה מופלא הדבר. אבא שלי עומד לחגוג בנובמבר הקרוב שמונים ואחד חורפים. אוריינות מחשב אינה הצד החזק שלו, בלשון המעטה (נסו שח-מט או פרטיטה של באך והוא יאכל אתכם בלי מלח). הסיכוי שיראה אי-פעם את הבלוג הזה או כל בלוג אחר, שישתף, יצרוך פידים, יעקב או יצייץ, שואף לאפס. בינינו, אם יצליח להפנים את ההבדל בין אתר אינטרנט לבין מסמך וורד (יש לבטא: vord, עם סימן ה- double-vu), דייני. אבל אבא שלי, קשישא האהוב, הפנים כבר לפני אינספור שנים אינטראקציה חברתית מהי. נקודת המוצא שלו לפיה, לאנשים איתם מנהל אדם קשרים חברתיים עשויים להיות תחומי עניין משותפים, וכי סביר שהם מתעדכנים בענייני היום דרך אותו מקור מידע (ע"ע "מעריב"), מלמדת - the old fashion way - שרשתות חברתיות אינן המצאה טכנולוגית, אלא, פועל יוצא של אינטראקציות חברתיות. גוגל, face-book ושאר טובין, הומצאו על ידי אנשים חכמים שהשכילו לפח פלטפורמות טכנולוגיות עשירות במיוחד כדי לשרת, בסופו של דבר, צורך כה קדום וכל-כך אנושי.
